מור נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

פסק דין

לפניי ערעור שהגיש המערער – החייב, על החלטת כב' רשם ההוצל"פ מר אמיר צ'כנוביץ מיום 7.4.10, לפיה נדחתה בקשה שהגיש המערער בטענת "פרעתי".

בהתאם להחלטתי מיום 23.5.10, הוגשו עיקרי טיעון וסיכום טענות בכתב מטעם הצדדים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שלפניי ובחנתי טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות.

החלטת הרשם הנכבד בדין יסודה ולא מצאתי כי יש מקום להתערב בה.

בבסיס הבקשה שהגיש המערער בטענת "פרעתי", בפני הרשם, עומדת הטענה כי תיק ההוצל"פ שנפתח ע"י המשיב – הזוכה, לביצוע פס"ד, בלשכת ההוצל"פ בפתח תקווה נסגר ביוזמת המשיב - על עובדה זו משתית המערער טענתו לפירעון החוב הפסוק.

ואולם, צדק הרשם בדחותו את טענת המערער בציינו כי: "הלכה פסוקה היא כי נטל השכנוע להוכחת פרעון החוב הפסוק בבקשה בטענת הפרעתי עפ"י סעיף 19 לחוק ההוצל"פ מוטל על החייב".

בספרו של ד' בר אופיר, "הוצאה לפועל הליכים והלכות", חלק א' בעמ' 265-266, מציין המחבר את שעל המבקש בטענת פרעתי לפרט בבקשתו:

"בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, והכוונה היא לאסמכתאות משפטיות כמו גם לאסמכתאות חפציות כגון: כתבי שחרור, חוזים, חשבוניות, קבלות וכל מסמך אחר שהוא צריך לעניין".

כפי שעולה מכתבי הטענות שלפניי, כמו גם מהחלטת הרשם הנכבד, המערער לא צירף כל אסמכתא שהיא שיש בה כדי להראות כי פרע לידי המשיב החוב הפסוק. במהלך חקירתו הסתפק המערער בטענה כללית ולא מפורטת, כי פרע את החוב , וברי כי בכך יצא כדי חובתו להוכיח טענה מסוג "פרעתי". לעובדה זו יש להוסיף את השתהותו של המערער בהעלאת הטענה. כפי שציין הרשם הנכבד בהחלטתו, המערער לא סיפק כל הסבר בבקשתו מדוע לא העלה את טענת הפירעון מיד בסמוך למסירת האזהרה בתיק ההוצל"פ שבוצעה עוד בחודש יולי 2008, אלא השתהה בהגשתה רק לאחר שנדחתה בקשת רעייתו לעיכוב הליך עיקול מיטלטלין בביתו במהלך חודש פברואר 2009.

זאת ועוד, העובדה שהמערער נמנע מלחקור את ב"כ המשיב בעבר (עו"ד חסיד), על אף שזה זומן לדיון ונכח באולם בית המשפט, עומדת לחובתו של המערער, ואין לו להלין בעניין זה אלא על עצמו.

אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל בדין קבע הרשם הנכבד כי המערער לא הרים את נטל השכנוע והבאת הראיה להוכחת טענתו בדבר פירעון החוב הפסוק.

אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל הערעור נדחה.

לנוכח גובה ההוצאות אשר הוטלו על המערער על ידי הרשם במסגרת ההחלטה נשוא הערעור, אסתפק בהטלת הוצאות לטובת המשיב בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין, בגין דחיית הערעור.

ההוצאות ישולמו לידי המשיב מתוך הסך של 5,000 ₪, אשר הופקד על ידי המערער בהתאם להחלטתי, כאשר היתרה שתיוותר תוחזר לידי המערער.

הנני מורה לגזברות בית המשפט לפעול בהתאם לאמור.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתן היום, א' אב תש"ע, 12 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: